אולי זאת הטראומה מאמא שלי, את הרי יודעת, היא עלתה מרומניה, עברה את המילחמה.
אל תלכלכו! את הצרחות שלה במטבח.
אני זוכרת את הדירה שלהם, באותם שיכוני הבטון הנשקפים אל נוף המפרץ, עכו, ראש הניקרה.
בימים בהירים גם החרמון נשקף אל הסלון, דומני.
הבית שלכם היה תמיד מצוחצח. ציוריו של אבא שלך, סוסים דוהרים בצבע שמן על קירות הסלון.
אצלנו, למרות מאמציה החוזרים ונשנים של אמא המותשת, הבית היה מבולגן ומטונף, להוציא ביום שישי אחרי הצהריים.
אחר הנקיונות והבישולים.
ליתר דיוק: אחרי הבישולים והנקיונות, ולפני ארוחת הצהריים, שלאחריה חזר המטבח לסורו וטינופו הרגיל
ואמא נשכבה אפוסת כוחות לקרוא את עיתון שישי על הספה בסלון.
ואני פתאום איני זוכרת אודות איזו טראומה בדיוק דיברת ועל מה אתה מפצה.
אל תלכלכו! את הצרחות שלה במטבח.
אני זוכרת את הדירה שלהם, באותם שיכוני הבטון הנשקפים אל נוף המפרץ, עכו, ראש הניקרה.
בימים בהירים גם החרמון נשקף אל הסלון, דומני.
הבית שלכם היה תמיד מצוחצח. ציוריו של אבא שלך, סוסים דוהרים בצבע שמן על קירות הסלון.
אצלנו, למרות מאמציה החוזרים ונשנים של אמא המותשת, הבית היה מבולגן ומטונף, להוציא ביום שישי אחרי הצהריים.
אחר הנקיונות והבישולים.
ליתר דיוק: אחרי הבישולים והנקיונות, ולפני ארוחת הצהריים, שלאחריה חזר המטבח לסורו וטינופו הרגיל
ואמא נשכבה אפוסת כוחות לקרוא את עיתון שישי על הספה בסלון.
ואני פתאום איני זוכרת אודות איזו טראומה בדיוק דיברת ועל מה אתה מפצה.