ואתה יודע - בעיניין פוליאמוריה, היה אחד שטען שאהב אותי,
אז ניסיתי להסביר לו, והוא לא הבין (רצה להבין), שאהבה זה סכום פשוט של
זמן, צרות וכסף
כל השאר זה חרטה, או זיונים,
לא שזה רע, אבל אל תקרא לזה אהבה
כשפ. אמר לי שהוא אוהב אותי הוא התכוון: "אל תעזבי אותי
כשאמא שלי אמרה לי ועדיין אומרת לי "אני אוהבת אותך, אני מתגעגעת אליך" היא מתכוונת: " תתחתני איתי, תדאגי לי, אני זקוקה לך", היא מתכוונת "אני רוצה אשליה, אני רוצה משהו שמעולם לא היה קיים ולעולם לא יוכל להתקיים" היא אומרת "מלאי אותי", כשהיא אומרת: "לך יש את החיים שלך" היא מתכוונת "למה עזבת אותי? למה את לא חוזרת הביתה" ואני בטני מתהפכת בקרבי, קיא עולה בגרוני, אני משתנקת מכאב וכעס "אני אשמה
כשאבא שלי היכה אותי ואמר לי שיש לי אופי מחורבן הוא התכוון: "אני אוהב אותך כל-כך עד כדי כך שאת מסוגלת להרגיז אותי, אני חסר אונים מולך
כשאני אומרת לבן הקטן שלי: "אני ממש מחבבת אותך" אני מתכוונת, ראו איזה פלא, ראה כמה אתה נפלא, וחכם ויפה
כשאני אומרת לבנים שלי: "אני אוהבת אתכם" אני מתכוונת: "אתם שלכם, אני כל כך כלכך נהנית מחברתכם, אתם חכמים ויפים ומצחיקים, אתם בני אדם שאני מעריכה. מקווה שאוכל לעזור לכם בדרככם
אני המשכתי והסברתי לאותו אחד שטען שאהב אותי:
כל ה-5 נשים שלך צריכות כליה, ואתה מתאים לכולן, למי תתרום ?
למותר לאמר שלא קיבלתי תשובה
ואז, לפני איזה שבוע, שאלתי את בן מספר 2, עמדתי מאחוריו כשהוא שקוע
במשחק ב
PS
ודיברתי עם העורף שלו:
"תגיד, גם אתה וגם מספר אחד צריכים כליה,
אני מתאימה לשניכם,
מה לעשות
הבחור הבין אותי במיידית, ובכלל בלי להתבלבל ובלי לסובב את הראש ענה לי
מדבר בעוד הוא ממשיך לשחק, עיניו דבוקות למסך ואצבעותיו רוקדות על הקונטרולר:
"יש לך הרי שתיים